יש אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם לשכור דירה מהשוק הפרטי וכיוון שאנו מדינה סוציאלית, המדינה מוצאת פתרונות עבור אנשים שידם אינה משגת, כך שאם רק פונים לקבל עזרה, מוצאים שאכן קיימים פתרונות ייעודיים. מי זכאי לדיור ציבורי? ובכן על מנת ליהנות מהסיוע יש צורך לעמוד בקריטריונים שמשרד הבינוני והשיכון מגדיר, אך מראש צריך לדעת שמלאי הדירות הייעודיות אינו גדול, ובעיקר המלאי שמצוי במרכז הארץ.
פתרונות חלופיים
חשוב לדעת שמיקום הדיור הציבורי נקבע בהתאם ליישוב המגורים של מבקש הסיוע ואף חשוב לדעת שלצד דיור ציבורי, קיימים פתרונות חלופיים, ולו עבור אנשים שזקוקים לחלופות זולות. במה מדובר? תמיד ניתן לעבור להתגורר מחוץ למרכז הארץ, שם המחירים מראש יותר זולים ואף ניתן למצוא עמותות שמשלבות בין עשייה ותרומה לבין סבסוד מחיר המגורים, ממש כפי שמציעה עמותה ייחודית שנקראת איילים. אם טרם שמעתם על אודות העמותה, טוב לדעת שמדובר בעמותה בעלת עשייה מבורכת.
רשימת הזכאים:
- זוג נשוי עם שלושה ילדים, כאשר ההורים מקבלים הבטחת הכנסה במשך כשנתיים לפחות, או לחלופין ההורים מתקיימים הן משכר עבודה והן מהשלמת הכנסה, במשך כשנה לכל הפחות.
- משפחה חד הורית בעלת 3 ילדים, כאשר אותו הורה חסר דירה והוא מקבל הבטחת הכנסה כשנתיים לפחות, או לחלופין ההורה מתקיים משכר עבודה לצד השלמת הכנסה לפחות כשנה.
- אנשים שמרותקים לכיסא גלגלים ושהכנסתם אינה מכסה שכר דירה, או שאישור רפואי קובע שהם לוקים ב100% צמיתות, לצד תלות מלאה בכיסא הגלגלים.
- מקבלי קצבת נכות כללית, כאשר במקרה זה מתקיימים מגוון כללים, כגון בני זוג שיש להם שני ילדים ושניהם מקבלים קצבת נכות (כולל תוספת משפחה) ובנוסף נקבעה להם דרגת אי כושר (למעלה מ75%).
- נפגעי עבודה שעומדים בתנאים השונים. כך למשל אחד מהכללים מתייחס לזוג שיש לו שני ילדים ואחד מבני הזוג זכאי לקצבת נכות לנפגעי עבודה לצד דרגת נכות שמעידה על פגיעה של 75%.
- עולים חדשים שמבקשים לבדוק זכאות צרכים לפנות למשרד העלייה והקליטה.
- קשישים שתלויים בקצבאות קיום מטעם המוסד לביטוח לאומי, וגם פה יש מגוון משתנים משפיעים, כאשר אחד מהגורמים מתייחס לאדם שהגיע לגיל פרישה והוא מתקיים מקצבת זקנה לצד השלמת הכנסה.
אודות הדיור הציבורי
דירות שמיועדות לציבור הנזקק, אלו דירות שעלות ההשכרה שלהן יחסית נמוכה ואילו שכר הדירה הנו נגזרת של הכנסה אישית. באופן כללי לא ניתן ליהנות מדירה שכזו אם כבר מחזיקים בדירה (או רק בחלק מדירה) וכיום מצויות בשוק כ70 אלף דירות שמשתייכות לפרויקט והן מנוהלות ע"י משרד הבינוי והשיכון, שבין היתר מכריע לגבי גובה התשלום. אומנם 70 אלף דירות נשמע הרבה, אף בפועל הצורך יותר גדול ועל כן לא פעם נכנסים לתקופת המתנה. עוד נציין שלצד תתי הסעיפים שמבהירים מי זכאי ליהנות מדיור ציבורי, גם קיימים קריטריונים יותר בסיסיים כגון אלו: השוכרים טרם נעזרו בסיוע ממשלתי עבור רכישת דירה, השוכרים מעולם לא החזיקו בדירה ששווה יותר מ350,000 ש"ח והדיירים שכרו דירה במשך כ5 שנים מאחת מחברות השיכון והפיתוח (קרי עמידר, אזורים וכדומה).
אודות הליך המימוש
לבסוף נחדד אודות הליך המימוש. ובכן מי שנמצא כזכאי ליהנות מכך, צריך להוציא תעודת זכאות ולהמתין עד שתימצא דירה מתאימה. בתקופת ההמתנה יש כאלו שנהנים מסיוע כספי עבור תשלום שכר הדירה הנוכחי, וכאשר תקופת ההמתנה נגמרת זוכים לעבור לדירה ואף טוב לדעת שישנה אפשרות לבצע מגוון תיקונים נחוצים. מכאן שאם הצורך בסיוע בתחום הדיור קיים, מרגיע לדעת שהמדינה אינה נשארת אדישה, אלא מעניקה מענה ראוי.
